החלטה בתיק בר"ע 3220/07

1.                  המשיבים הם בעליו של בניין בן 5 קומות המצוי ברמאללה, הכולל דירות למגורים באזור מסחרי. ביום 10.6.02 נכנסו חיילי צה"ל לבניין, הורו לדייריו לפנות את דירותיהם והרסו את הבניין או חלקים ממנו. פעולת כוחות הצבא נעשתה במסגרת חיפוש אחר מחבל שהיה מבוקש על ידי כוחות הבטחון.

2.                  בבית משפט השלום הגישו המשיבים תביעה נגד המדינה לפיצוי על נזקים שנגרמו לבניין כתוצאה מפעולת הצבא. בקשר לתביעה זו הגישה המדינה בקשה לסילוק על הסף המבוססת על שתי טענות מרכזיות. הטענה הראשונה היא כי בית המשפט מנוע מלדון בתביעה מאחר שהאירוע הנזקי בוצע על ידי המדינה כ"מעשה מדינה" שנועד ללכוד מחבל המבוקש על ידי כוחות הבטחון. הטענה השנייה הינה, כי המדינה פטורה מאחריות בנזיקין מכוח הוראת סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב-1952, הפוטר את המדינה מאחריות לאירוע שהוא בבחינת "פעולה מלחמתית".

3.                  בית משפט השלום (כב' השופט רפאל כרמל, בש"א 2323/05 בת.א. 8801/04) דחה את בקשת המדינה. בית המשפט עמד על טיבן של עילות הפטור להן טענה המדינה לעניין אחריותה בנזיקין בקשר לאירוע מושא התביעה והגיע למסקנה כי טענות אלה מן הראוי שיבחנו בהליך עצמו, לאחר שמיעת ראיות לגבי הנסיבות המדויקות של המקרה. בית המשפט סקר את הדוקטרינה של "מעשה מדינה" ואת הפרשנות הנוגעת למונח "פעולה מלחמתית" ומצא כאמור, כי בחינת הנסיבות המקנות למדינה פטור מאחריות על פי כל אחת מהעילות הללו, אין מקומה במסגרת של בקשה לסילוק על הסף אלא במסגרת התביעה גופה.

4.                  בבקשה שבפני טוענת המדינה כי מדובר באירוע בו הגיעו כוחות צה"ל לבניין, נכנסו לדירה בה נמצא לפי מידע מודיעיני מחבל חמוש ומסוכן, ומצאו סימנים ברורים לכך שהמחבל שהה בה. נערך חיפוש מחדר לחדר אשר לא העלה דבר ושהיה בו כדי לסכן את החיילים. בשלב מסוים ניתנה הוראה להרוס חלקים מן הבניין כדי למנוע פגיעה בחיילים. לטענת המדינה, המקום המתאים לבירור טענתה בדבר פטור מאחריות לנזק שנגרם על ידה הוא המסגרת של בקשה לסילוק על הסף. לטענתה אין הצדקה לנהל דיון שלם, להביא עדים ולנקוט הליכים מורכבים כאשר בסופו של דבר יתברר כי המדינה אינה נושאת באחריות בנזיקין לפעולותיה במקרה זה. לטענת המדינה, היו בפני בית המשפט ראיות מספקות המאפשרות לקבוע כי מדובר באירוע של "מעשה מדינה" או "פעולה מלחמתית".

5.                  המשיבים נתמכים בהחלטת בית משפט השלום וחוזרים על עיקר טענותיהם כי המקום הראוי לבירור טענות המדינה בדבר פטור מאחריות בנזיקין הוא במסגרת התביעה העיקרית ולא במסגרת של "סילוק על הסף".

6.                  לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה לרשות ערעור, לתגובת המשיבים, להחלטת בית משפט השלום ולכל שאר המסמכים הנמצאים בפני הנני מחליטה לדחות את הבקשה. מקובלת עלי גישתו של בית משפט השלום לפיה המקום הראוי לבירור הטענה בדבר פטור המדינה מאחריות בנזיקין בשל "מעשה מדינה" או "פעולה מלחמתית" הוא במסגרת התביעה העיקרית. הדוקטרינות או העילות המקנות למדינה פטור מאחריות בנזיקין חלות בנסיבות מוגדרות וספציפיות ביותר וכדי להגיע לחקר האמת בשאלת קיומן של עילות אלה יש צורך לפרוש מסכת של ראיות ושיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה לבצע את הפעולה אשר  גרמה נזק לרכושם של המשיבים. דבר זה מעצם טיבו לא יכול להיעשות במסגרת של בקשה לסילוק על הסף, המבוססת בעיקרה על גירסת המדינה בלבד ולא עברה את כור ההיתוך של ראיות שני הצדדים וחקירות נגדיות. עילות הפטור עליהן מתבססת המדינה מחייבות בירור יסודי ומדוקדק שאינו מתאים להתקיים במסגרת של בקשה לסילוק על הסף. מדובר בעילות מהותיות אשר ביסודן עומדות שאלות מעורבות של עובדה ומשפט והמקום הראוי לבירור ממצה שלהם הוא במסגרת התביעה העיקרית ולאחר שמיעת ראיות שני הצדדים. רק לאחר בירור עובדתי ממצה של הנסיבות המדויקות שגרמו לנזק לרכושם של המשיבים, ניתן יהיה להכריע בשאלה האם עומדת למדינה הגנת "מעשה מדינה" או "פעולה מלחמתית".

לאור האמור החלטתי לדחות את הבקשה.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בבקשה זו בסכום של 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום ו' באלול, תשס"ז (20 באוגוסט 2007) בהעדר  הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: